החלטה בתיק ע"מ 1491/13

תחילתו של ערר זה בהשגות הסנגור נגד קביעות בימ"ש קמא באשר לסמכות בתי המשפט הצבאיים לדון בעניין. עם זאת, לאחר שהוברר שהעבירה בוצעה, על פי הטענה, בכביש באזור הישוב צופים, אשר אין מחלוקת שאינו נמצא בשטח A, הרי שכיום לית מאן דפליג שקיימת סמכות כאמור. הדיון בפניי התרכז, על כן, בשאלת גובה ההפקדה שנקבעה כתנאי לשחרורו של העורר.

הסנגור עמד על כך שיתר המעורבים בפרשה שוחררו ללא כל הפקדת ערבות, כי העורר צעיר ללא עבר פלילי, כי מיוחסת לו עבירה קלה אשר ספק אם התביעה תוכל להוכיחה וכי העורר אינו מסוגל לעמוד בתשלום 10,000 ש"ח כפי שנקבע באופן שרירותי.

התביעה הצבאית, מנגד, מבקשת להותיר את תנאי השחרור על כנם, שכן יש בהם להבטיח את התייצבות העורר והם אף שקולים לשווי הציוד הגנוב שהוחזק על ידו.

בתום העיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות, הנני מגיע למסקנה כי יש מקום לקבל את ערר הסנגוריה באופן זה שהעורר יוכל להשתחרר אם יפקיד 5,000 ש"ח. למסקנה זו הנני מגיע על יסוד מהות העבירה, שווי הרכוש, הצורך לגרום להבטחת התייצבות העורר ויתר הנסיבות שפורטו על ידי הסנגור.

העורר יוכל על כן להשתחרר אם יפקיד 5,000 ש"ח כאמור ואף יעמוד על יתר התנאים שנקבעו על ידי בימ"ש קמא.

לא יעמוד העורר בתנאים אלה, יובא בשנית לפני שופט ערכאה ראשונה ביום 6.5.13.

ניתנה היום, 2 במאי 2013, כ"ב אייר התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא

רמ"שית: מעיין רפאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: